משימה 3

שיר על סטלין/ולדימיר חריטונוב - משימה 3

מילות השיר והלחן שלו אופטימיים, מבוצעים על ידי מקהלת נשים וגברים בקצב של מצעד. השיר נותן תחושה של עם כולו מגויס וצועד למען מטרה משותפת (בגרסת המקור).

בשיר ניתן לראות את המאפיינים של משטר קומוניזם טוטליטרי:

אידאולוגיה אחת מוחלטת –  'תורה רעיונית' אחת המקיפה את כל תחומי החיים.

"תוֹרַת לֶנִין - לִקְרַאת דְּרוֹר 

תִּקְוַת עַמִּים אֲזַי הֵפִיחָה."

מתנגדי המשטר מוצגים כ'אויבי העם האכזריים' איתם יש להלחם.

"זֶה סְטָלִין שֶׁהַצַּו נָתַן

לָקוּם לִקְרַאת פּוֹלֵשׁ וְזָר
וּבְרוּחוֹ - בִּקְרָב אֵיתָן
נִגַּף כָּלִיל אוֹיֵב אַכְזָר."

מפלגה אחת – מנהיג אחד – בראש המשטר עומדת מפלגה אחת ובראשה מנהיג יחיד.

"לַקּוֹמוּנִיזְם!
אִתָּנוּ סְטָלִין הַמַּנְהִיג -
לְהֶשֵּׂגִים הוּא מַמְרִיצֵנוּ,          
הוּא דְּרוֹר וְאֹשֶׁר מַעֲנִיק,
מַנְהִיג דָּגוּל וּבְחִיר אַרְצֵנוּ."           ---------------> ניתן לראות שישנה הערצה עיוורת כלפי המנהיג - סטלין

 אזרחי המדינה  מורגלים/ מתחנכים לאהוב את המנהיג היחיד ולהעריץ אותו.

תקשורת ותעמולה תחת פיקוח השלטון – כל אמצעי התקשורת, הרדיו, העיתונות הם במסגרת הפעילות השלטונית ותחת פיקוחה.

שיר זה אושר לפרסום לאחר בדיקה קפדנית של כל מסר סמוי על ידי השלטון. הוא מכיל מסרים ברורים ו'נכונים' מבחינת השלטון.

 תעמולה ופולחן האישיות - התעמולה הייתה לא רק סביב המשטר הקומוניסטי, אלא התמקדה בעיקר במנהיג היחיד והנערץ.

"אִתָּנוּ סְטָלִין הַגָּדוֹל                  
וְלִפְקֻדָּתוֹ בְּעֹז נִצְעַד!"

"הוּא דְּרוֹר וְאֹשֶׁר מַעֲנִיק,
מַנְהִיג דָּגוּל וּבְחִיר אַרְצֵנוּ."

המילים מהללות את סטלין, רואות בו מנהיג דגול, נבחר על ידי ארצו, ואהוב על ידי כולם. העם יעשה הכל בכדי לרצותו וללכת בדרכו.

תווי השיר

תווי השיר

קישור לשיר

משימה 4 - גיל

1.  הביעו את דעתכם האישית - מה למדתי מהנושא לחיי כאדם בן חורין או כאזרח מדינה מודרנית ודמוקרטית (5 נק').

דרך העבודה למדתי עוד על רוסיה:  על המשטר הקומוניסטי , על מנהיגיה לאחר מלחמת העולם הראשונה (לנין וסטלין) על המהפכה וזה גרם לי להעריך את  הזכות להיות חלק ממדינת ישראל. 

הבלוג עזר לי להבין שלא בכל מדינה דעת הרוב היא הדעה המתקבלת, ישנן מדינות שהאזרחים בה לא זוכים להביע את דעתם על התנהלות המדינה או להשמיע בכלל את קולם. כרגע אני מסתכלת על העובדה שאני אזרחית מדינה מודרנית ודמוקרטית במבט חדש, אני מעריכה את זה יותר ואני מבינה כרגע שזה לא המציאות הקיימת עבור כל בן אדם בעולם.

2. רפלקציה אישית (10 נק'):

·         מאילו דברים נהנית במהלך הכתיבה? מדוע?

·         אילו קשיים עלו במהלך הכתיבה? מדוע? כיצד התמודדת עם הקשיים?  

·         אילו מיומנויות שיפרת במשימה זו?

·         מה היה היתרון/חסרון של כתיבה בבלוג במשימה זו?

·         ציין דבר אחד חדש שלמדת על עצמך במהלך המשימה?

במהלך הכתיבה נהנתי לחקור עוד על רוסיה. אימי נולדה ברוסיה ועלתה לישראל בגיל 21, העבודה הייתה בשבילי הזדמנות לגלות עוד על ארץ מולדתה ועל המשטר שחייה בו (היא גרה בברית המועצות).

במהלך הכתיבה היו לי ולחברתי לצוות קשיים עם האתר, היה לנו בעייתי לעבוד שתינו משני מחשבים שונים. לבסוף ריכזנו את המשימות אצל אחת מאיתנו והיא העלתה אותם לבלוגר וכך התגברנו על הקושי המרכזי. 

במשימה זו שיפרתי את יכולות איתור מידע שלי - למדתי למצוא מידע מאתרים שונים במהירות וביעילות.

אני חושבת שהחסרון בכתיבת בבלוג במשימה זו היא העובדה שכל בן אדם שיש לו את הקישור יכול לצפות במשימות שלנו, פרסמנו את המשימה הראשונה וכבר באותו יום חמישה אנשים צפו בה. 

במהלך המשימה למדתי שאני מתעניינת בהיסטוריה של רוסיה ושאני יודעת לעמוד בלחץ של זמן.
קישור לבלוג של אלמוג, מאיה ומיכל - משימה 1

משימה 4 - יערה

דעתי האישית:

לאחר שחקרתי ומעט חוויתי איך זה להיות אזרחית במדינה בה המשטר הוא טוטליטרי, אני מרגישה ברת מזל שנולדתי

 במדינה בעלת משטר דמוקרטי בו לכל אדם באופן שווה - בלי הבדלי דת גזע ומין - יש זכויות אותן אף אחד לא יכול לקחת לו. אני שמחה ומאושרת שמעולם לא חוויתי ולעולם לא אצטרך לחוות דיקטטורה כמו שהייתה ברוסיה, מפני שקיבלתי את הרושם שאזרחים ברוסיה בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה מרגישים אסירים במדינתם. קיבלתי את הרושם שהם חיים בפחד תמידי ומהותי ובעיקר מופעל עליהם לחץ מצד השלטון, שדורש ומכריח אותם להאמין באמונותיו ולהכחיש את דעותיהם האישיות והכנות. אני מלאת גאווה שבמדינת ישראל לכל אחד יש את הזכות להביע את דעותיו, גם אם הן נוגדות את עקרונות השלטון ואף אם הן נגד השלטון. אני גאה בחופש הביטוי שתופס חלק גדול מאוד בתרבות הישראלית, אני גאה בזכות לקניין ותחושת הביטחון שאני מרגישה במדינת ישראל. כאן לעולם לא אצטרך לדאוג שייקחו ממנו את בית העסק שהקמתי במו ידי וישאירו אותי ללא כסף למחייה, כמו שקרה ליורי קוז'ייב. פתאום לאחר שקראתי איך חיו אזרחי רוסיה בין מלחמות העולם נפקחו עיניי וראיתי כמה טוב לנו, אזרחי ישראל הדמוקרטית. למדתי להעריך את העובדה שאני יכולה לכתוב ספר או שיר בכל נושא שאני רוצה בלי פיקוח של השלטון, שאני יכולה להביע את דעותיי בלי שום פחד ואני שמחה שאני לוקחת את כל אלו לתשומת ליבי עכשיו, כי אני לא יכולה לדמיין את חיי אחרת.

רפלקציה אישית:

מאילו דברים נהנית במהלך הכתיבה? מדוע?

במהלך הכתיבה נהניתי לחקור מעבר למה שצריך, בעיקר על חייהם של האזרחים והתמודדותם עם המשטר החדש והקיצוני אליו נחשפו. בנוסף, נהניתי לראות את ההבדלים בין המשטר הטוטליטרי לדמוקרטי בהתאמה להבדלים בין חייהם של האזרחים תחת כל משטר.

אילו קשיים עלו במהלך הכתיבה? מדוע? כיצד התמודדת עם הקשיים?

במהלך הכתיבה היה לי קשה בהתחלה להבין איזה משטר היה ברוסיה בגלל חילופי המשטרים הרבים שהיו בין מלחמ"ע הראשונה למלחמ"ע השנייה ברוסיה. נעזרתי בהוריי ובחברתי לעבודה, גיל פולקמן, שאימה נולדה ברוסיה ויודעת את ההיסטוריה שלה היטב. בנוסף, לקח לי זמן להבין איך להשתמש בכלי החדש, הבלוגר, עליו מעולם לא שמעתי ומעולם לא עשיתי בו עבודה. עם קושי זה התמודדתי בכך שראיתי סרטוני הדרכה ב"יוטיוב" וכך למדתי איך להשתמש בבלוגר.

אילו מיומנויות שיפרת במשימה זו?

שיפרתי את המיומנות שלי בבלוגר, את מיומנות העבודה בצוות שלי וכמובן את מיומנות הכתיבה מאחר והייתי צריכה לכתוב מנקודת מבטי ובאופן אישי, דבר השונה משאר העבודות שניתנו לי עד כה.

מה היה היתרון/חסרון של כתיבה בבלוג במשימה זו?

היתרון של כתיבה בבלוג במשימה זו היא שזה מחבר את העבר הרחוק להווה והמציאות המודרנית, העבודה ואופן העבודה מתאימים את עצמם להתקדמות הטכנולוגית של היום למרות שעוסקת בנושאים שקרו מזמן. כתיבת העבודה בבלוג שיפרה את היצירתיות שלי ואת דרך החשיבה שלי מפני שהייתי צריכה להבין איך להציג את המידע בצורה המתאימה לבלוג אך באותו זמן גם מעבירה את המסר שרציתי להעביר.

ציין דבר אחד חדש שלמדת על עצמך במהלך המשימה?

למדתי על עצמי שמשטרים טוטליטריים מעניינים אותי מאוד מפני שמימי לא נחשפתי אליהם. בנוסף, גיליתי שאני מאוד טובה בלחפש מידע באינטרנט ולאתר בדיוק את מה שאני צריכה.

קישור לתגובה ליבגני (מאיה אשכנזי) לחץ כאן

משימה 2 - גיל

שלום לכם ,כאן לנה. החלטתי לספר לכם היום יותר על עצמי.

אז כמו שאמרתי קודם ,קוראים לי לנה, אני בת חמש עשרה וגרה במוסקבה, עיר הבירה של ברית המועצות יש לי שער בהיר, עיניים בהירות (כחולות) ועור בהיר. אני תלמידה בבית הספר על שם סטלין, המנהיג שלנו.
לאמי קוראים מאשה ,לאבי קוראים אולג והיה לי אח אחד שקראו לו אלכס. אחי נהרג במהלך המהפכה הרוסית על ידי הצבא הלבן (צבא שהתנגד לרעיונותיו של לנין, לצבא האדום).

סטלין - 'שמש העמים' 

אבי עובד במפעל ליצור טקסטיל, הוא פועל. הוא חוזר בכל יום בשמונה בערב הביתה ומספר לנו על חוויות היום. אמי עובדת כתופרת במפעל אחר, גם היא פועלת. אין בבית הרבה אוכל אבל כולנו מאמינים ששלטונו של סטלין מבטיח לנו עתיד מושלם בבוא היום. 

בבית הספר שלי בכל חדר יש תמונה אחת לפחות של סטלין, כשאנו רוצים לומר את שמו אנו מכנים אותו 'שמש העמים' ו'האב הגדול'.אני אישית רואה בו גאון כלכלי, מנהיג כריזמטי וסוחף. בבית הספר אנו לומדים על התרבות הרוסית, על המפלגה הקומוניסטית. היום בשיעור למדנו על ההמצאות הרבות של הרוסים, ידעתם שהרוסים המציאו את הרדיו, גילו את הפניצילין, והיו אחראים לרוב ההמצאות של המאה ה-20, כי אני לא ידעתי עד השיעור... 
מבחינתי הספרות והאומנות המערבית הם הרעל להמונים.

עיתון 'פרוודה'

בכל יום אני אוהבת לקרוא את עיתון 'פרוודה' ('אמת') ולגלות דברים חדשים במדינה שלי - על המפעלים החדשים שמוקמים, על התפוקה ההולכת וגדלה בהם וגם על התפתחות החקלאות והמשקים השיתופיים.
אני חושבת שהצדק קורה. העניים מקבלים את המגיע להם מהעשירים. האזרחים מחויבים לשתף פעולה.

כאשר אני הולכת ברחובות אני רואה תמונות של סטלין ודגלים אדומים המסמלים את המהפכה שהייתה. בכל כיכר אני רואה פסל בגודל עצום של סטלין ולפעמים של לנין. בכל פעם שאני מדליקה את הרדיו אני שומעת עוד על גדולתו של סטלין. 

הסיכה שלי

אני וחברותי בארגון הנוער "קומסומול" ,שם מלמדים אותנו את ערכי המפלגה הקומוניסטית ועלינו להפיץ את רעיונותיו של סטלין בקרב בני גילנו.
יש לי סיכה אדומה עם דיוקנו של לנין ועניבה אדומה איתה אני הולכת יום יום לבית הספר.

אז אני אסכם לכם את כל הבלוג, אני אוהבת את המשטר החדש של סטלין ,הוא נותן הזדמנות לכולם. אני מעריצה את סטלין ורואה בו דמות לחיקוי.

משימה 2 - יערה

אני יורי קוז'ייב, איכר שהיה בעל עסק לייצור חיטה. היה לי שדה בו הייתי מבלה רוב שעות היממה. את העסק שלי בניתי ממש מכלום, טיפחתי אותו עד שהצליח ושגשג. מצב השדה שלי היה מדהים, החיטה של הייתה הכי טובה, לקוחות רבו על סחורה שלי והרווחים היו במגמת עלייה. כאשר עלה המשטר הקומוניסטי ניסתי להילחם, בדם ביזע ובדמעות, אחזתי בעסק שלי בשיניי, אך הכל לשווא. הם לקחו את העבודה עליה בזבזתי לילות וימים כאילו היא הייתה כלום, כאילו אני הייתי כלום...

בתמונה: אני בשדה החיטה שלי שבמוסקבה

יום בהיר אחד, לאחר שהשקיתי את החיטה שלי, הופיעו מולי שני בחורים מגודלים. מהמבט שהיה בעיניהם כבר יכולתי להבין מה הולך לקרות... במשך כמה חודשים רצה שמועה בקרב בעלי העסק שהשלטון הציב לעצמו כמטרה להפיל את בתי העסק ולקדם משקים שיתופיים - קולחוז. השלטון רצה לאחד אותנו בחוות חקלאיות שיתופיות, בהם הרווחים מתחלקים בין חברי הקולחוז.
לפני ששמתי לב, העסק שלי נלקח ממני, ואני? למי אכפת... נותרתי בלי כלום.
הרווחתי יותר בתור בעל עסק פרטי מאשר בתור חבר בקולחוז, וכעת משפחתי במצב כלכלי קשה.
עולות בי כל כך הרבה שאלות...
כיצד אכלכל את משפחתי כעת? מאין יבוא אלי הכסף לקנות מזון לילדי? איך אוכל להסיר ממשפחתי את כל הצער ולהקל על חייה? בשביל מה עבדתי כה הרבה שנים?
הרבה שאלות יש לי, ואף לא אחד שיענה עליהן...

האם אותם אנשים, שמפארים את שמו של סטלין בהוד ובהדר, יודעים את אשר עולל למשפחתי? את העוול שגרם לנו? האם הם, אלו שנושאים את תמונתו על כתפיהם בגאווה, יודעים שאשתי ואני לא ישנים בלילות, מפני שאנחנו מנסים למצוא איזשהו פתרון לבעיה הכספית שנכפתה עלינו? האם האנשים הללו, אלו שמהללים וסוגדים ל"מנהיג הדגול" שלהם, שומעים את בנותי בוכות, זועקות ומתחננות? האם הם שומעים את הבטן הגוועת שלהן?
אני תוהה אם אותם אנשים, שנושאים אל סטלין את עינייהם, יודעים את כל זאת?
אני רוצה להאמין שלא, כי אני לא רוצה להאמין שיש אנשים שיצדדו בצד אדם חסר אנושיות ואמפתיה שכזה. אני לא רוצה להאמין שקיימים בעולם בו אני נמצא אנשים שיקחו חלק בהתעללות שכזו. לכן, אני בוחר להאמין שאותם אנשים, באמת ובתמים, לא מודעים לכל מעשיו של מנהיגם, מפני שנחשפים רק למעשים שהוא בוחר להראות.

לכן, אני פונה אליכם, מתחנן בפניכם, אל תשתפו פעולה עם המשטר הארור הזה, אל תפחדו לעמוד על שלכם ולהביע את דעתכם הכנה בעניין!

הצטרפו אלי במחאה נגד הקומוניזם הטוטליטארי!

הצטרפו אלי במחאה נגד סטלין!

(נגד קומוניזם)

"השלטון למועצות, אדמה לאיכרים, לחם לנצרכים, שלום לכל"

אנחנו, יוליה ולנה, גרנו מאז ומתמיד במוסקבה, בירת רוסיה.
היום יום חורף קר, השנה היא 1928...
החיים ברוסיה (ברית המועצות החל מלפני 7 שנים) לאחר המלחמה היו קשים מאוד...
לאחר הפלת המלוכה ב-1917 וניצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים הרוסית שהסתיימה רשמית ב-1923, אורח חיינו אליו היינו כה רגילות השתנה מקצה לקצה. את המשטר המונרכי החליף המשטר הקומוניסטי הטוטאליטרי, אותו לא הכרנו מפני שרוסיה הייתה תחת משטר מלוכני שנים כה רבות. לכן, חקרנו על המשטר מעט וכעת נסביר לכם בקצרה מהו הקומוניזם הטוטאליטרי.

אז קודם כל אנחנו בטוחות שאתם שואלים את עצמכם: מה זה משטר טוטליטרי? זוהי שיטת משטר חדשה וייחודית של ממשל דיקטטורי. מקור המילה מלטינית: TOTAL שפירושה "הכול", "מוחלט". בסוג משטר זה נמצאים האזרחים בשליטה ובפיקוח הדוקים ונוקשים של השלטון בכל תחומי החיים. המשטר הוא ערך עליון שכולם חייבים לציית לו, לחיות ולמות למענו. גם אנחנו...

המשטר הטוטאליטרי הושם בכמה מדינות בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה, בניהן: גרמניה, איטליה, וגם במדינתנו. ההבדלים בין המשטרים ניכרים בתנאים, בהצלחה ובטוטאליות של המשטר המשתנות ממדינה למדינה. ברוסיה, למשל, מתבטא המשטר הטוטאליטרי כמשטר קומוניסטי ומושלט על ידי המנהיג יוסיף סטלין (יורשו של השליט הקודם, ולדימיר איליץ' לנין).

לנין, השליט הקומוניסטי לפני סטלין

המנהיג של הקומוניזם הטוטאליטרי - סטלין

המשטר הקומוניסטי ברוסיה מתאפיין ב:

1. אידאולוגיה אחת מוחלטת – תורה רעיונית המקיפה ושולטת בכל תחומי החיים שלנו.

2. מפלגה אחת – מנהיג אחד – בראש המשטר עומדת מפלגה אחת ובראשה, מנהיג יחיד. ברוסיה משל, סטלין הוא המנהיג שלנו ומטרתו המרכזית היא להפוך את ברית המועצות מארץ נכשלת למעצמה מודרנית וחזקה.

3. תקשורת ותעמולה תחת פיקוח השלטון – כל אמצעי התקשורת, הרדיו, העיתונות הם במסגרת הפעילות השלטונית ותחת פיקוחה. בעיתונות למשל, אסור לך להביע דעה שנוגדת את עקרונות השלטון או מתנגדת אליו. לי, יוליה, היה טור באחד העיתונים המוכרים ביותר במוסקבה, והרגשתי שאין לי טעם להמשיך לכתוב בו מפני שרוב הדברים שאני רוצה לרשום אסורים, לכן וויתרתי עליו.

4. שליטה ופיקוח על חיי הפרט – אנו האזרחים נמצאים תחת השגחה של משטרה חשאית המשתמשת בסוכנים סמויים ובהלשנות. אני,לנה, באופן אישי נמצאת כל הזמן בתחושת פחד. אפילו אם אני רק הולכת ברחוב, אני מרגישה שצופים בי ובוחנים כל צעד ותנועה שאני עושה, ולפעמים אני אפילו מרגישה שעוקבים אחרי!

5. טרור מטעם המדינה – המדינה משתמשת באמצעי טרור והפחדה כלפינו , במטרה למנוע התנגדויות לשלטון ולמשטר. כדי להשיג את במטרתו מרכזית של סטלין, הוא נוקט בהפעלת טרור וכפייה – תהליך שיוצר אוכלוסייה צייתנית ומפוחדת. כאלו אנחנו...

6. פיקוח וניהול מרכזי של הכלכלה – כל הגופים הכלכליים, כולל איגודים שאינם לגמרי כלכליים, נשלטים על ידי המדינה. למשל, מוסד החינוך ברוסיה כולו נשלט ע"י סטלין. הוא רצה לשפר את הרמה ההשכלתית של תושבי רוסיה. הא הקים אלפי בתי ספר ומוסדות להשכלה טכנולוגית, בהם הדגש הוא על מקצועות טכניים, תוך מתן עדיפות לטיפוח מדעי הטבע. אנחנו למשל, הועברנו מבית ספר פשוט בפינה נידחת במוסקבה לבית ספר יוקרתי, בעל יכולות חינוכיות בהן עוד לא נתקלנו, במרכז העיר. תכניות הלימודים חופפות את ערכי המשטר וספרי הלימוד בפיקוח של השלטון. בני הנוער, בניהם גם אנחנו, משתייכים למסגרת קומוניסטית – כמו בתנועת הנוער "קומסומול" – במטרה ליצור נאמנות וצייתנות למשטר.

חברי תנועת הנוער "קומסומול" צועדים ונושאים תמונה של סטלין